משירת העולם

 עורב שחור  שיר עַם רוּסי

עוֹרֵב שָׁחוֹר, עוֹרֵב שָׁחוֹר
מִמַעַל עָג וְחָג.
אַל תְצַפֶּה לִטְרֹף בְּשָׂרִי
אֲנִי עוֹד לֹא שֶׁלְךָ!

עוֹרֵב שָׁחוֹר עוֹרֵב שָׁחוֹר
קַפֵּל צִיפּוֹרְנְךָ!
הִנְךָ מֵרִיחַ טֶרֶף קַל?
אֲני עוֹד לֹא שֶׁלְךָ!

מִטְפַּחַת-שַׁי לִי, בָּה אֶחֱבֹשׁ
אֶת כֹּל פִּצְעֵי מוֹתִי.
בְּטֶרֶם אֶת בְּשָרִי תִּדְרֹש
הַקְשֵב וּשְמַע אוֹתִי:

עוּף אֶל בֵּיתי מוֹלַדְתִי
אִמִי שָׁם הַנִפְחֶדֶת;
סַפֵּר אַתָה לָה עַל מוֹתִי
לְמַעַן הַמּולֶדֶת.

שָׂא מִטְפַּחְתי טְבוּלַת הַדָּם
אֶל אֲהוּבָה נִסְעֶרֶת
אֱמֹר לָה שֶהִיא חוֹפְשִׁיָה!
נָשָאתִי לִי אַחֶרֶת

כַּלָּה מָצַאתי לִי בַּקְּרָב
צְנוּעָה וַחֲסוּדָה
אֶת הַטְכָסִים עָרְכָה לָנוּ
הַחֶרֶב הַחַדָה!

חִבֵּר בֵּינֵינוּ חֵץ לוֹהֵב
בַּקְרָב הַגּוֹרָלִי.
הִנֵה, עורֵב, מוֹתִי קָרֵב
עַכְשָׁיו שֶׁלְךָ כֻּלִּי!

עֹצֶם  מאת: אלג'רנון צ'רלס סְוִוינְבּוֹרְן
מתוך אַטָלַנְטָה בְּקַאידוֹן – שירים ובלדות, 1865

בְּטֶרֶם נִמְנוּ הַשָּׁנִים לַדַעַת,
לְעֵת יְצִירַת הָאֱנוֹשׁ
בָּא עִידַן יְגוֹניִם בְּקֻבַּעַת
גְּדוּשָׁה, מְאַיֶּמֶת לִגְלֹשׁ;
עֹנֶג, בּוֹ חֹמֶץ יַבְקִיע;
קַיִץ, בּוֹ פֶּרַח יִבֹּל
מַזְכָּרוֹת שֶׁצָנְחוּ מֵרָקִיעַ
וְטֵרוּף שֶׁנָבַע מִן הַשְּׁאוֹל;…
… יְצִיקָה שֶׁל צְחוֹקִים וְשֶׁל בֶּכֶה
בְּעִצּוּב שֶׁל תֵּעוּב וַנַחַת
עִם חַיִים שֶׁל לִפְנֵי וְאַחֲרֵי כֵן
וּמָוֶת מֵעַל וּמִתַחַת.
דְּבָרוֹ –  לֶהָבָה מְבֹעֶרֶת;
שְׂפָתָיו יְגֵעוֹת לַלַּתּ;
בְּלִבּוֹ הַתְּשׁוּקָה הָעִוֶּרֶת
וְעֵינָיו מְקַדְמוֹת קֵץ מָחְלָט;
אוֹרֵג קֶלֶס וּבוּז לוֹ אַדֶּרֶת;
זוֹרֵעַ וְלֹא יֶאֱסֹף;
הוֹזֶה אֶת חַיָיו עַל מִשְׁמֶרֶת
בֵּין שֵׁנָה לַשֵּׁנָה שֶׁל הַסּוֹף.

 מַלֵּא אֶת הַגָּבִיע   מאת אדוארד פיצג'ראלד

מַלֵּא אֶת הַגָּבִיע! אֵש-אָבִיב הִפְצִיעָה!
אַדֶּרֶת חֲרָטָה חוֹרְפִּית הַשְלֵךְ נָא בְּמַפְגִּיעַ!
צִפּוֹר הַזְּמָן דַּרְכָּה קְצָרָה וּמְעוּפָה
חָטוּף – הִנֵה הִיא כְּבָר פָּרְשָה כְּנָפָהּ!

וְכָאן, עִם לֶחֶם טוֹב, בְּצֵל הָאִילָנוֹת
עִם סֵפֶר הַשִּירִים וְקַנְקַנֵי יֵינוֹת
נָשִיר יַחדָיו בְּשִמְמַת הָעִיר הַמְּטֻיָּחָה
וְהַשְּמָמָה הַזּוֹ – גַּן-עֵדֶן לִי אִתְךָ!
 

אֵשֶׁת נֹחַ    מתוך נשות בראשית מאת ברברה הולנדר
אשת נוח נזכרת כלאחר יד ושמה עֲלוּם. אנו לְמֵדים רק שנכנסה לתיבה והפליגה עם בעלה, אך בודאי התעסקה במשהו כל אותו זמן. אפשר שהיתה משוררת שֶׁחִבְּרָה צִמְדֵי חרוזים, שנַיִם שנַיִם בתוך התיבה.

בְּבֵיבַר הַחַיּוֹת הַגָּדוֹל שִׁנַּנְתִּי שֵׁמוֹת עַל בּוּרְיָם.
כָּךְ שָׁמַרְתִּי שְׁפִיּוּת דַּעְתִּי בַּיָּמִים הַקּוֹדְרִים שֶׁל הַיָּם.
זִהִיתִי בְּשֵׁם לְפִי טֹפֶר, פַּרְסָה אוֹ פַּרְוָה
אֶת כֹּל הַבְּרוּאִים שֶׁחָסוּ תַחַת צֵל קוֹרַת גַּג הַתֵּבָה.

נֹחַ אִישִׁי לֹא קִבֵּל שׁוּם שֵׁמוֹת מֵאָדָם.
רַק חִשְׁבֵּן שְׁנַיִם-שְׁנַיִם, עַד שֶׁבָּאָה הָעֵת לִסְעוּדָה.
אָז פָּתַר אֶת הַסְּבָךְ בְּפַשִׁטוּת וּבְמֶתֶק שְׂפָתַיםִ קָרָא:
"אִשָׁה! תְּסַדְרִי אֶת כָּל מַשְׁמָם שֶׁפֹּה בְּשׁוּרָה!"

אֲנִי הָיִיתִי מַשְׂכִּילָה וְהוּא – אִישׁ דַּי מַשְׁמִים.
עַל מַה יָכֹלְנוּ לְשׂוֹחֵח? רַק עַל הַגְּשָׁמִים.
הָאִם זֶה יִגָּמֵר? יַגִּיעַ יוֹם יָפֶה?
וִּמי  מִן הָעוֹפותֹ נִשְׁלַח בְּתוֹר צוֹפֶה?
אֲנִי הִצַעְתִי עֶפְרוֹנִי, אַךְ הוּא, אִישׁ מַעֲשֶׂה,
שָׁלַח יוֹנָה מְבֻיָּתָה מֵרֹאשׁ הַמַּחֲסֶה.

לֹא הִתְיָחַסְתִּי כְּלָל לַעֲלִיַּת הַגַּג הַחֲשׁוּכָה.
עָמַדְתִי עַל הַסִּפּוּן כְּשֶׁהַקֶּשֶׁת נִמְתְחָה.
"תִּרְאֶה! הָאֵל טָוָה אוֹת לְטוֹבָה שֶׁמַרְהִיבָה עַל הַתֵּבָה!"
אַךְ הוּא הֵעִיז בַּעֲדָרִים לָצֵאת לַחֳרָבָה.

הַכֹּל חִפְּשׁוּ פִּנּוֹת לְהַעֲמִיד וְלָדוֹת.
נוֹסְפוּ פִּיּוֹת לְהַאֲכִיל  וְעוֹד וְעוֹד טְרָדוֹת.
לְמִי אִכְפַּת הָיָה, כְּשֶׁהַצָּרָה חָלְפָה,
שֶׁרַק אֲנִי שָׁמַרְתִּי שָׁם עַל טֹהַר הַשָׂפָה?
 

אשת לוט  מתוך נשות בראשית מאת ברברה הולנדר
ידוע ומוכר הסיפור על אשת לוט שהפכה לנציב מלח,
אך לא הכל יודעים את הסיבה.

חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָא הָעוֹזֶרֶת לֹא כִּבְּתָה אֶת הַתָּנוּר.
פָּנִיתִי לְאָחוֹר לִרְאוֹת אִם הוּא סָגוּר.
נוֹתַרְתִּי מֵאָחוֹר. כֻּלָּם הָלְכוּ מִשָׁם
וְהִתְנַצְּחוּ בְּלִי סוֹף בְּמִי לִתְלוֹת אָשָׁם.
וְתַאֲמִינוּ לִי – עַכְשָׁו יֵשׁ לִי שַׁלְוָה.
שָׁנִים לֹא נֶהֱנֵיתִי מִחֻפְשָׁה כֹּל כָּךְ טוֹבָה.