generic cialis compare prices purchase viagra without prescription generic cialis mastercard cialis 10 mg cheapest price for cialis original brand cialis very very cheap viagra cialis online canada canadian viagra online viagra femele

שירי ילדים – מקור

תיבת נח
חגיגת החשבז
הגמלים שבנו את תל אביב
פעם ראיתי

קישטה וצבעי הקשת / שירי צבעים:
אדום אדום
צהוב
לבן
כחול
סגול
ירוק
כתום
זהב
הברית
—–
אלף-בית
 

תבת נוח    מאת: נורית יובל ©

 נוֹח היה
אִיש צַדיק כל חַיָיו
שֶעָשָה רַק דברים נפלאים
אך רַבּו בִּרְיונִים
בְּאותם הַזְּמַנִּים
שֶחָטְאו וְהָיו רְשָעִים.

אלוהים אז כָּעַס
ואמר: "דַי, נִמְאָס! 
הַסֵּבֶל בָּאָרֶץ הוגְדָּש!
אַחֲסֵל אֶת כּולָם!
אֶשטוף את הָעולם!
ואתחיל את הכל מֵחָדָש!

 אֲבָל מה אֲשֵמוֹת
החַיות הַתְּמימות?
וְנוח? צַדיק ואָצִיל!
לֹא מַגִּיע לָהֶם,"
הוא חָשב והִמְהֵם,
"אֶת אֵלֶה צָרִיך לְהַצִּיל!"

 הוא על נוח ציווה:
"לֵך וּבְנֵה לי תֵיבָה
גדולה, אֲרוּכָּה וּרְחָבָה!
כְּנוס חַיוֹת לְתוֹכָה
וּקרובֵי מִשפחה
מִפְּנֵי הַצָּרָה הַקְרוֹבָה."

נוֹח אָץ חִיש לִכְרוֹת
גִּזְעֵי עֵץ וְקוֹרוֹת
וְהֵקִים לוֹ מִיָיד מִסְפָּנָה
הוּא לֹא הִתְעַיֵיף,
וניסֵר וְשִיֵּיף,
וְהִדְבִּיק וְאָטַם וּבָנָה.
בְּשָעָה מֻצְלָחָה
הִסְתַיימָה הַמלָאכָה
וְעָמְדָה הַתֵיבה מוּכָנָה.

כַּמוּבָן, גַם הֵכִין
בַּמְּזָוֶוה מִצְרָכִים
פירות וירקות, לִפְתַנִים,
כַּמוּיוֹת עֲצוּמוֹת
שֶל מזון לִבְהֵמוֹת,
וַאֲבוֹת הַמָּזוֹן הַשוֹנִים,
הוא אָגַר וְדָחַס
שֶחָלִילָה וַחַס
לֹא יֶחסַר שוּם דָבָר שָם בִּפְנִים.

מִיהֲרוּ לַתיבה
בִּדְהרָה מַרהיבָה
הַחיות, בְּזוּגוֹת וּצְמָדִים,
מִכּל הגזָעים
וּמִכל הַצְּבָעים,
עֲקוּדִים, נְקוּדִים וּבְרוּדִים.

וְיָשבו שם צפופים
בְּהֵמות עם טורפים
ועופות, חֲרָקים וּשְרָצים,
מתנשמים ונושפים,
נדחפים והודפים,
נוהֲמים, שואֲגים, מְצַייצים.

התיבה נסגרה
והָאֵל הנורא
אֲרוּבּוֹת בַּשָמַים פָּתַח.
ארבָּעים יְמָמוֹת
סוערות וגשומות
מַבּוּל מַים נִשפָּך וניתָך. 

ואוקיָנוס גָּאָה
על תֵבֵל ומלואָהּ
והמים כִּיסו ועָלוּ,
רְשָעִים בְּנֵי עַוְולָה
טָבְעוּ בַּמצוּלָה,
רק נוסְעֵי תיבת נוח נִצְלו.

יום אחד זה נגמר.
לא יָרַד עוד מָטָר
וְעָלתָה וזרחה החַמָה.
נוח חָנָה
ושָלַח עופְיונָה
לראות מה קורֶה, מה נשמַע.

היא הֵניפה כָּנָף
וחזרה עם עָנָף
של עץ זית ירוק וְטָרִי.
זה סימן שעכשיו
כבר רואים יַבָּשָה
וַאֲפילו צומחים עֲצֵי פְּרִי!

"נוּ, מָתַי כְּבר יוצְאים?"
שָאֲלוּ הבְּרואים
"נִמאָס בַּתֵיבָה להיות!"
ונוח אמר:
"סַבלָנות, זה נגמר,
רק בָּעֵמֶק עוד יֵש שְלוּלִיוֹת."

הַיָמִים לא אָרְכו,
הַדְּלָתוֹת נִפְתְחוּ
והיתה רְוָוחָה לכולם:
הַקְהילָה הַלְחוּצָה
הִתְפָּרְצָה בְּרִיצָה
אֱלֵי חֶלֶד נָקי ומוּשְלָם
ונוח חשב
שאולי, מעכשיו,
לא יהיו רשָעים בָּעולם.

אַך נָפוצָה שמועה:
הָרִשעות לא טָבְעָה.
עד היום נִלְחָמים וְרָבִים!
לא לָמְדוּ לְקָחִים,
הַחוֹטְאים מַמשיכים.
העיקר שֶ אֲ נַ חְ נ וּ טובים!
 

חֲגִיגַת הַחַשְׁבָּז      ©נורית יובל 
 

יָצָא חַשְׁבָּז חוֹמֵד פְּרָחִים
לָנוּחַ עַל הַנִּיחוֹחִים.
יָשַׁב בָּאָחוּ וְחָלַם
עַל הַחֶדְוָה וְכֹל כֻּלָּם.
חִרְחֵר חַה-חַה וְחִי-חִי-חִי,
כִּי כֵן, יֵשׁ חֵן, חֵי חַי צִמְחִי!

הַכְּפָר הָיָה פָּרוּשׁ מוּלוֹ
חַכְלִיל חַמָּה, חָמִים כֻּלּוֹ,
חֻפַּת שָׁמַיִם כְּחַלְחַלִים
בָּהּ חַג חָנָן בְּעִגוּלִים
בְּלִי כָּל חֲשַׁשׁ וְחַלְחָלָה –
כִּי כֵן, חָבוּק הוּא בַּחֲלָל!

חוֹשֵׁב חַשְׁבָּז בְּתוֹךְ תוֹכוֹ
וְכָכָה שָׂח לוֹ כֹּה וָכֹה:
מִי שׁחָטְמוֹ חוֹמֵד רֵיחוֹת
חוֹחִים הוֹפְכִים לוֹ לִפְרִיחוֹת!
מִי שֶׁחוֹזֶה חָנָן שֶׁחָג –
אֵין לוֹ חוּלִין – רַק חַג עִם חַג!

 

הַגְּמַלִּים שֶׁבָּנוּ אֶת תֵּל-אָבִיב    © נוּרִית יוּבַל

שֶׁמֶשׁ הַמִּדְבָּר בֹּועֶרֶת,
שַׁיָּרַת גְּמַלִּים עוֹבֶרֶת,
עַל חוֹלוֹת רַכִּים פּוֹסַעַת,
מִתְקַדֶּמֶת, מִתְנוֹעַעַת
אֶל הָאֹפֶק, צַעַד צַעַד
טוּר.
גָּמָל
אַחֲרֵי גָּמָל. 

הַגָּמָל חוֹצֶה יַבֶּשֶׁת,
רַק אִוְשַׁת הַחוֹל רוֹחֶשֶׁת,
פְּסִיעָתוֹ כְּבֵדָה, עִקֶּשֶׁת
וְחוֹתֶרֶת, וְכוֹבֶשֶׁת
כְּמוֹ סְפִינָה
אֶל הַנָּמָל.

אֶל גִּבְעַת כּוּרְכָּר נִדַּחַת
הַגָּמָל פֹּוסֵעַ כָּכָה
זִיפְזִיף לְבִנְיָן לַקַחַת.
שָׁם בֹּונִים, אִתּוֹ בְּיַחַד
עִיר גְּדוֹלה וּמִתְפַּתַחַת,
עִיר-אָבִיב עוֹלָה, צוֹמַחַת
כְּבִישׁ,
בֵּית סֵפֶר
וּמִפְעָל.

יֵשׁ כְּבָר עִיר, בָּתִּים, מִדְרֶכֶת
הַגָּמָל יָכוֹל לָלֶכֶת
וּכְשֶׁהַחַמָּה יוֹרֶדֶת
שׁוּב אֹרְחַת גְּמַלִּים נוֹדֶדֶת.

אֲפֵלָה אוֹתָהּ עוֹטֶפֶת
כְּמוֹ שְׂמִיכָה עָבָה שֶׁל זֶפֶת
אֵין רוֹאִים
אוֹתָהּ כְּבָר כְּלָל.

וְעַכְשָׁו קָשֶׁה לָדַעַת
אִם הִיא הָלְאָה מִתְנוֹעַעַת,
עוֹד חוֹתֶרֶת וּפוֹסַעַת
אֱלֵי אֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת…
אוֹ אוּלַי כָּרְעוּ שָׁם בֶּרֶךְ
הַגְּמַלִּים עַל אֵם הַדֶּרֶך
וְנָחִים
מִן הֶעָמָל
הַמִּדְבָּר
וְהַגָּמָל. 

 

פעם ראיתי    ©נורית יובל 

פעם ראיתי סנדל
הולך בלי שום רגל בכלל
ומי שאינו מאמין –
חבל!

פעם ראיתי צרצר
לובש מעיל גשם קצר
ומי שאינו מאמין –
מה צר!

פעם ראיתי חסיד
מחזיק במקור פח של סיד
ומי שאינו מאמין –
הפסיד!

גם ראיתי שועל שצילו
מחובר בחוטים לרגלו
ומי שאינו מאמין –
אז לא!

גם ראיתי חתול ירוק
אוכל שום דבר ומשמין
ומי שאינו מאמין –
שיבדוק!

אחר כך ראיתי כיצד
החתול התהפך על הצד
ופשט הצרצר
את המעיל הקצר
והכניס לסנדל
שני בתים ומגדל
ולקח את הפח
של הסיד מחסיד
ומרח על הצל.
אחר כך התנצל
ודרך ועבר
על ממרח שום דבר
וצחק:
כי מי שאינו מאמין –
צדק!

פעם שמעתי קולות
של חסה בוכה בלילות
ומי שאינו מאמין –
אז לא!

פעם שמעתי כריך
מזמר "אני לחם פריך"
ומי שאינו מאמין –
לא צריך! 

פעם ראיתי רשעות
שהפכה לטוּב-לב בטעות
ומי שאינו מאמין –
לבריאות!

ראיתי גם יער עבות
צועד שמאל-ימין ברחובות
ומי שאינו מאמין –
בלי טובות!

הכריך הפריך
עם רשעות בטעות
התחתן בשמחה
עם החסה-בוכה
והיער חנה
על גבעה לא קטנה;
הכריך שם בנה ארמונו.
יש מי שעוד לא מאמין?
עובדה שהיער ישנו!

  

קישטה וצבעי הקשת    ©נורית יובל
 שירי צבעים 

אדום אדום!
אדומים אלמוגים
ופרחי הפרגים
ואדום הוא תמרור עצירה.

אדומה אש שורפת
ילדה משתזפת,
אדום השִלהָב בשדרה.

רעפים אדומים
וחמסינים חמים,
אדומה מכונית כבאים;
אדומה מרכבה,
אדומה אהבה
ואדום הוא הדם בפצעים.

אדומה צעקה
ונגינת להקה
ואדום הרימון בסוכה.
וילדה מבויישת
וקצת מתרגשת
בצבע אדום מסמיקה.

אדומה מהומה
וכיפה אדומה,
ואינדיאנים רוכבים אל הקרב.
אדומה הקנאה,
אדומה השקיעה
בין ערביים בחוף מערב.
אדומה הכְּוִיָה
והעגבניה
בשוק הכרמל על דוכן.
ואדום הַשָשָר.
איך אפשר, איך אפשר
בלי הצבע הזה הצרחן?

צהוב
צהוב הוא הקלף
והפרי המקולף,
צהוב אור של שמש עולָה.
צהובה הגבינה
ומַפָּה ישָנה
צהובה גם בננה בְּשֵלָה. 

צהוב הלימון
וצהוב הישימון
מסַמֵאת בצהוב ערָבָה,
צהובים החולות
ואורות בלילות
ושיבולת חיטה מצהיבה. 

צהובה הסְחָבָה,
צהובה מריבה,
צהובים הם עוקצי עקרַבִּים,
צהובה התִגְרָה,
צהובה הצרה,
ופניו של שונא – צהובים.

צהוב הוא הסתו
ומצהיב המכתב
עם חלוף הימים והזמן,
מצהיבים עיתונים
ודפי יומנים
כי היושֶן צהוב ונַקְמָן.

לבן
צחור הסַחְלָב
וְלָבָן הֶחָלָב,
לבנים הם כָּתְלֵי הַבִּנְיָן,
לבן האויר
עת השחר מחוויר
ופורש עֲרָפֶל חִוַרְיָן. 

לבנים הסדינים
וקרעי עננים,
לבנים כוכבים ואורָם,
זה שאין לו גָּוָן
בודאי הוא לבן,
ואולי גם לָבָן מֵאֲרָם.

לבנים מִפְרָשִים
ופרחי הדסים
ולבן הוא השלג הצח,
לבנות אבנים
וחִוְרִים הַפָּנִים
והדגל של זה שֶנֻצַּח.

הינומָה לְבָנָה
ושמלת חתונה
לבנות הַנִּצּות בְּאִבָּן,
לבנה הכותנה,
וצחורה היונה,
גם מלאך השלום לְבַנְבָּן.

 כחול
כחולים סַפִּירִים
וראשי ההרים
ושמים ללא עננים,
כחולים הגלים,
כחלחלים ערפילים
ותְכולים מֵי פלגים צוננים.

כחולה אֲפֵלָה
בְּלֵיל קיץ נפלא
כשעולה לְבָנָה עֲגֻלָה,
וגלימה קטיפתית
של מלכה אמיתית
מהודרת, רכה וכחולה.

תכלכלים ההֵדִים,
תכלכלים הָאֵדִים,
לעיתים כחלחלים הצלילים,
חלומות ישָנים
ואוּדִים עֲשֵנִים
ופִרחֵי הזִּכְרִינִי כחולים.

מבריק השְרַקְרַק
בצבעי כְּחַל ושְרָק
וכחולות הן נוצות הַכָּחָל,
וצבעי הדגלים
לבנים ותכולים,
והים התיכון הוא כחלחל.

 סָגול
סגולה זמזומית
וסגולה החָטְמִית
והבְּדולַח סגלגל וגבישי,
וסִגְלון בִּפְרִיחָה
בצידי מדרכה
לאורך הכביש הראשי.

סגולה סיגלית,
השתקפות בשלולית
ואפילו מִשְקָל הוא סְגוּלִי,
ושמעתי אומרים
ששקיעה בהרים
יש לה צבע סגול חכלילי.

סגולים הברקים
וסגולים זיקוקים
וּסְגוּלות נמצאות בתפילות,
וְקֶרֶן עולָה
ממערה אֲפֵלָה,
כי סגולים הכְּשָפים בַּלֵּילות.

סגולה אַחְלָמָה
ורקפת תמה,
הִסתגלה גם ציפור שֶבַּקֵן,
זו מילה קונדסית
וצורה הנדסית
כי בֵּיצָה – סגלגלה היא גם כֵּן!

ירוק
ירוק הלִבְלוב
ויָרוק חֲלַבְלוב
וירוק הוא העֵשֶב בַּכַּר.
ירוק ט"ו בשבט
והשתיל שנָבַט
בַּחֶלְקות של גינת האִכָּר.

ירקרקת תקוָה
ובַת חֶמֶד נאוָה,
אך קִנְאָה – היא כְּרומִי וירוקה,
וקירות מכוסים
בצמחים מטפסים,
וּנְחושֶת שֶטֶרֶם מורְקָה.

אֵזוב וטַחְלָב
וענפי הלולָב
נעים בשלוה חרישית,
גם הרַעַל יָרוק,
וְהָרִיר, וְהָרוק
ואבן יָרְקָן בַּתַּכְשִיט.

ירוקים הַדְּשָאִים,
ירוקות צפרדעים
וחַרְגול מְנַסֵר מנגינה,
וירוק גְּמַל שְלֹמֹה
שעומד בִּמקומו
מְחֻפָּש לגבעול ולא נָע.

 כתום
כתום קִנָמון
והאֲפַרְסְמון
כתומה סוכריה מתוקה,
כְּרִיכָה של פִּנְקָס,
שְעַר לֵיצָן בַּקִרְקָס
וכתום אור נֵרות חֲנוכָּה.

השמש כתומה,
מנורה עֲמומָה
ושלהבת בוערת עד תֹּם,
תפוזים קונדסים
על עצים עמוסים
בפרדס מְנֻמָּר בכתום.

כתומים לפידים
שנושְאִים צועֲדִים
ולְחָמִים בְּתַנור הַנַחְתום,
מְקור הַשַקְנַאי,
ואדם ללא פנאי
בְּלִבּו בודאי הוא כתום.

פרחים בּשְדֵה בָּר
והדבש, העִנְבָּר
כתומים וצורחים: הִסְתַכְּלו!
כתומים הַנְּמָשִים
וּשער הראשים
של הַג'נְגִ'ים. תמיד יִתְגַלּו!

 זהב
זהובים מטבעות,
עֲגִילִים, טַבָּעות
וְכִתְרֵי המלכות זהובים,
ומקדש אֱלִילָה,
וחמה שֶטָבְלָה
מול חולות הזהב הרחבים.

מסַפְּרים אגדה
על אוצר לֹא נודע
שֶטמנו שודדים בִּמְעָרָה,
ובחוּר מְאֹהָב
מדקלם שיר זה"ב
לְעַלְמָה שֶזָהֹב בִּשְעָרָהּ.

גַּמָדים זעירים
כל הלילה חופרים
וזהב מבקשים בחורשה,
זמרת זַהֲבָן,
לֵב זהב של נַדבָן
וקרניים של אור בַּשִמְשָה.

דג זהב בַּבְּרֵכָה,
אור זהב לזריחה
וְכִילַי שאומר "הַב-לִי-הַב",
וזהב במטמון
שנשמר בארמון.

אך לא כל הנוצץ הוא זהב!
זהובים עִנְבָּלִים
וצריחי מִגדלים
ומדלית זהב לווזיר;
אות זהב לחַשְמָן,
יד זהב לאָמָן
ונֵזֶם זהב לחזיר…
********************

כמה טוב שאני
בעולם צבעוני.
וכשצבע פתאום משתלט,
בתוך הנְשָמָה
מתחלף לי דבר מה -
מצב רוח שונה בהחלֵט!

מִשַלְוָה ירוקה
לאדום-צְעָקָה
מתפרע, תוסס, עצבָּנִי,
מִצָהוב-מַשְטֵמָה
לְכתום-מְהומָה
או כחלחל מהורהר, קְדורָנִי.
מִלָבָן קצת סְתָמִי
לסָגול של קסמים
ועדיין אני הוא אני,
בכחול קטיפתי
או זהב מלכותי -
רק הצֶבַע אַחֵר לי בִּפְנִים.

ואיזה מזל
שֶמָתְחו לי מֵעָל
קֶשֶת כל כך צִיורית!
איך היינו חיים
אלמָלֵא הצבָעים
שֶהִבְטִיחו לנֹחַ בַּבְּרִית?

 

אלף-בית        ©נורית יובל

אָלֶףאות, אֲנִי, אַתָּה.
בֵּית הוא בַּיִת וּבִקְתָּה.
גִּימָלגַג וְגַן פּורֵח,
דָּלֶתדֶלֶת לאוֹרֵח.      

אוֹת רָפָה וְאוֹת דְגוּשָׁה
       הִכַּנְסו בְּבָקָשָה
       הִתְיַצְבו נָא בְּשורָה
       וְעולָם שָלֵם נִבְרָא!

הֵא זו הִיא והֵא זה הוא.
וָו - וִכּוּחַ כּלְשֶהוּ.
זַיִן - זֶמֶר וזִקּוּק
חֵית - חָבֵר חַיְכָן, חִבּוק.
       הִתְיַצְבו נָא בְּשורָה
       וְעולָם שָלֵם נִבְרָא!
טֵיתטָלֶה לבן וצח.
יודיונה שֶבַּשׁוֹבָך.
כַּף היא כּוֹס או כַּד כָּחֹל,
לָמֶדלֶחֶם לֶאֱכֹל.
       מְכַבְּדוֹת פֹּה אֶת כֻּלָּם
       אותיות בוראות עולם.
מֵם - מַמְתָּק שיהיה לי.
נון בַּסְּתָו הוּא נַחְלִיאֵלִי.
סָמֶךְסֵפר הַסְּפָרִים,
עַיִן – עֵז וַעֲדָרִים.
       מטַיְלות פה עם כולם
       אותיות בוראות עולם.

פֵּאפִּזְמון, פַּרְצוף פּוחֵחַ.
צָדי הוא צְרָצר צורֵחַ.
קוף הוא קַיִץ עם קוצִים,
רֵישרוחות, רוחות פְּרָצִים.  

אותִיות רַבּות בָּעֵדֶר
אֵיךְ נִזְכֹּר לְפִי הַסֵּדֶר?
שִין שׁורֶקֶת שְאֵלָה
תָּותַּצִּיעַ תַּחְבּולָה:

איש בָּלַע גַרְגֵּר דָּגָן. הוא וַדָאי זָעַק:
חָבֵר טִפֵּש! יֵש כָּאן לֶפֶת. מַהֵר!
נָחוץ סַכִּין עָקֹם. פָּשוט צָריך
קְצָת רֵיחַ שֶׁל תַּבְלִין! 

אות רָפָה וְאות דְגושָה
הִכַּנְסו בְּבָקָשָה
בֹּאו, יֵש דַי לְכֻלָּם
אותיות בוראות עולם!

סגור לתגובות.

Back to Top ↑